zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 31

¹ Die folgenden Sprüche stammen von König Lemuel aus Massa. Es sind Ratschläge, die er von seiner Mutter erhielt: ² Was soll ich dir sagen, mein Sohn, / du Sohn meines Leibes, den ich von Gott erbat? ³ Gib nicht den Frauen deine Kraft, / geh nicht die Wege, die Könige verderben. _{(5. Mose 17.17) (1. Könige 11.1)} ⁴ Wein ist nichts für Könige, Lemuel, / Könige dürfen sich nicht betrinken! / Auch Bier ist nichts für einen Herrscher! _{(Sprüche 20.1)} ⁵ Sonst betrinkt er sich, / vergisst seine Pflicht / und verdreht dem Armen das Recht. ⁶ Gib das Bier dem, der zugrunde geht, / den Wein den Verbitterten. ⁷ Solch einer trinkt und vergisst seine Armut, / und an die Mühsal denkt er nicht mehr. ⁸ Sprich du für die Sprachlosen! / Tritt du für die Schwachen und ihren Rechtsanspruch ein! _{(Hiob 29.12) (Hiob 29.15)} ⁹ Richte gerecht und schaffe das Recht / für den, der sich nicht helfen kann! ¹⁰ Das kostbarste Juwel, das einer finden kann, / ist eine tüchtige Frau. _{(Sprüche 12.4) (Sprüche 18.22)} ¹¹ Ihr Mann verlässt sich auf sie, / und ihm fehlt es nie an Gewinn. ¹² Sie tut ihm Liebes und kein Leid / ihr ganzes Leben lang. ¹³ Sie sorgt für Wolle und Flachs / und verarbeitet es mit fleißiger Hand. ¹⁴ Sie gleicht den Handelsschiffen, / denn von weit her holt sie Nahrung herbei. ¹⁵ Vor Tagesanbruch steht sie auf, / bereitet die Mahlzeiten vor / und gibt auch den Mägden ihr Teil. ¹⁶ Sie überlegt es und kauft ein Stück Feld, / vom Ertrag ihrer Arbeit bepflanzt sie den Weinberg. ¹⁷ Sie packt ihre Arbeit energisch an, / ist voller Tatkraft am Werk. ¹⁸ Sie merkt, dass ihr Fleiß etwas bringt, / und arbeitet bei Licht bis spät in die Nacht. ¹⁹ Nach der Spinnrolle greift ihre Hand, / ihre Finger fassen die Spindel. ²⁰ Für Notleidende hat sie eine offene Hand, / und den Armen gibt sie gern. ²¹ Sie macht sich keine Sorgen um den Schnee, / denn für alle im Haus hat sie doppelte Kleidung. ²² Sie fertigt schöne Decken an / und kleidet sich in feines Leinen und purpurrotes Gewand. ²³ Ihr Mann wird von allen geachtet, / sein Wort zählt im Rat der Gemeinde. ²⁴ Sie fertigt Hemden und verkauft sie, / Gürtel liefert sie dem Händler. _{(Apostelgeschichte 9.39)} ²⁵ In Kraft und Würde ist sie gekleidet / und lacht dem nächsten Tag zu. _{(Hiob 5.22) (Matthäus 6.34)} ²⁶ Was sie sagt, ist gut überlegt, / freundlich gibt sie ihre Weisungen. ²⁷ Sie behält im Auge, was im Hause vor sich geht, / das Brot der Faulheit isst sie nicht. ²⁸ Ihre Söhne stehen auf und preisen ihr Glück, / ihr Ehemann lobt sie und sagt: ²⁹ "Es gibt viele tüchtige Frauen, / doch du übertriffst sie alle!" ³⁰ Anmut täuscht und Schönheit vergeht, / doch eine Frau, die Jahwe ehrt, werde gelobt! _{(Sprüche 11.22)} ³¹ Lasst sie den Lohn ihres Schaffens genießen, / ihre Taten rühmen sie im Rat der Gemeinde.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 40

¹ וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם ׃ ² וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים ׃ ³ וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם ׃ _{(1 Mose 39.20)} ⁴ וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר ׃ ⁵ וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר ׃ ⁶ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים ׃ ⁷ וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם ׃ ⁸ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי ׃ _{(1 Mose 41.16) (Daniel 2.27-28)} ⁹ וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי ׃ ¹⁰ וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים ׃ ¹¹ וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה ׃ ¹² וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם ׃ ¹³ בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ ׃ ¹⁴ כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה ׃ ¹⁵ כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר ׃ _{(1 Mose 37.28)} ¹⁶ וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יוֹסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי ׃ ¹⁷ וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי ׃ ¹⁸ וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם ׃ ¹⁹ בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל־עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ ׃ ²⁰ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו ׃ ²¹ וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה ׃ ²² וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף ׃ ²³ וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ ׃ פ _{(1 Mose 40.14)}