zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 31

¹ Die folgenden Sprüche stammen von König Lemuel aus Massa. Es sind Ratschläge, die er von seiner Mutter erhielt: ² Was soll ich dir sagen, mein Sohn, / du Sohn meines Leibes, den ich von Gott erbat? ³ Gib nicht den Frauen deine Kraft, / geh nicht die Wege, die Könige verderben. _{(5. Mose 17.17) (1. Könige 11.1)} ⁴ Wein ist nichts für Könige, Lemuel, / Könige dürfen sich nicht betrinken! / Auch Bier ist nichts für einen Herrscher! _{(Sprüche 20.1)} ⁵ Sonst betrinkt er sich, / vergisst seine Pflicht / und verdreht dem Armen das Recht. ⁶ Gib das Bier dem, der zugrunde geht, / den Wein den Verbitterten. ⁷ Solch einer trinkt und vergisst seine Armut, / und an die Mühsal denkt er nicht mehr. ⁸ Sprich du für die Sprachlosen! / Tritt du für die Schwachen und ihren Rechtsanspruch ein! _{(Hiob 29.12) (Hiob 29.15)} ⁹ Richte gerecht und schaffe das Recht / für den, der sich nicht helfen kann! ¹⁰ Das kostbarste Juwel, das einer finden kann, / ist eine tüchtige Frau. _{(Sprüche 12.4) (Sprüche 18.22)} ¹¹ Ihr Mann verlässt sich auf sie, / und ihm fehlt es nie an Gewinn. ¹² Sie tut ihm Liebes und kein Leid / ihr ganzes Leben lang. ¹³ Sie sorgt für Wolle und Flachs / und verarbeitet es mit fleißiger Hand. ¹⁴ Sie gleicht den Handelsschiffen, / denn von weit her holt sie Nahrung herbei. ¹⁵ Vor Tagesanbruch steht sie auf, / bereitet die Mahlzeiten vor / und gibt auch den Mägden ihr Teil. ¹⁶ Sie überlegt es und kauft ein Stück Feld, / vom Ertrag ihrer Arbeit bepflanzt sie den Weinberg. ¹⁷ Sie packt ihre Arbeit energisch an, / ist voller Tatkraft am Werk. ¹⁸ Sie merkt, dass ihr Fleiß etwas bringt, / und arbeitet bei Licht bis spät in die Nacht. ¹⁹ Nach der Spinnrolle greift ihre Hand, / ihre Finger fassen die Spindel. ²⁰ Für Notleidende hat sie eine offene Hand, / und den Armen gibt sie gern. ²¹ Sie macht sich keine Sorgen um den Schnee, / denn für alle im Haus hat sie doppelte Kleidung. ²² Sie fertigt schöne Decken an / und kleidet sich in feines Leinen und purpurrotes Gewand. ²³ Ihr Mann wird von allen geachtet, / sein Wort zählt im Rat der Gemeinde. ²⁴ Sie fertigt Hemden und verkauft sie, / Gürtel liefert sie dem Händler. _{(Apostelgeschichte 9.39)} ²⁵ In Kraft und Würde ist sie gekleidet / und lacht dem nächsten Tag zu. _{(Hiob 5.22) (Matthäus 6.34)} ²⁶ Was sie sagt, ist gut überlegt, / freundlich gibt sie ihre Weisungen. ²⁷ Sie behält im Auge, was im Hause vor sich geht, / das Brot der Faulheit isst sie nicht. ²⁸ Ihre Söhne stehen auf und preisen ihr Glück, / ihr Ehemann lobt sie und sagt: ²⁹ "Es gibt viele tüchtige Frauen, / doch du übertriffst sie alle!" ³⁰ Anmut täuscht und Schönheit vergeht, / doch eine Frau, die Jahwe ehrt, werde gelobt! _{(Sprüche 11.22)} ³¹ Lasst sie den Lohn ihres Schaffens genießen, / ihre Taten rühmen sie im Rat der Gemeinde.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 25

¹ וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה ׃ ² וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יָקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ ׃ ³ וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים ׃ ⁴ וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה ׃ ⁵ וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ לְיִצְחָק ׃ ⁶ וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם ׃ ⁷ וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי־חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר־חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים ׃ ⁸ וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו ׃ _{(1 Mose 15.15) (Hiob 5.26)} ⁹ וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל־מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל־שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן־צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מַמְרֵא ׃ ¹⁰ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי־חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ ׃ _{(1 Mose 23.16-17)} ¹¹ וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי ׃ ס _{(1 Mose 24.62)} ¹² וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם ׃ _{(1 Mose 21.13)} ¹³ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם ׃ ¹⁴ וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא ׃ ¹⁵ חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה ׃ ¹⁶ אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם ׃ _{(1 Mose 17.20)} ¹⁷ וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו ׃ ¹⁸ וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד־שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָל ׃ פ _{(1 Mose 16.12)} ¹⁹ וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק ׃ ²⁰ וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה ׃ ²¹ וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ ׃ ²² וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה ׃ ²³ וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר ׃ _{(1 Mose 27.29) (Maleachi 1.2)} ²⁴ וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ ׃ ²⁵ וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו ׃ ²⁶ וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם ׃ ²⁷ וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים ׃ ²⁸ וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב ׃ ²⁹ וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף ׃ ³⁰ וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם ׃ ³¹ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ לִי ׃ ³² וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה ׃ ³³ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב ׃ _{(1 Mose 27.36)} ³⁴ וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה ׃ ס