zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 24

¹ Beneide keine bösen Menschen, / sei nicht begierig, bei ihnen zu sein! ² Denn sie haben nur Verbrechen im Sinn / und reden nur, um Schaden zu tun. ³ Durch Weisheit wird ein Haus gebaut, / durch Umsicht gewinnt es Bestand; ⁴ durch Klugheit füllen sich die Räume / mit wertvollem und schönem Gut. _{(Sprüche 31.10)} ⁵ Nur ein kluger Mann ist wirklich stark, / durch Wissen zwingt er seine Kraft. ⁶ Nur durch kluge Maßnahmen gewinnst du die Schlacht / und durch viele Ratgeber den Sieg. _{(Sprüche 11.14) (Sprüche 20.18)} ⁷ Die Weisheit ist dem Narren zu hoch, / im Rat macht er den Mund nicht auf. ⁸ Wer nur darauf aus ist, Böses zu tun, / den nennt man einen Bösewicht. ⁹ Auch die Schandtat des Narren ist Sünde, / und ein Spötter ist ein abscheulicher Mensch. ¹⁰ Bist du lässig am gewöhnlichen Tag, / versagt deine Kraft auch in der Bedrängnis. ¹¹ Rette die, die man zum Tod hinschleppt, / und die zur Hinrichtung wanken, o halte sie zurück! _{(Hiob 29.12) (Psalm 82.4)} ¹² Wenn du sagst: "Wir haben nichts davon gewusst!", / dann sollst du wissen: Der dir ins Herz sieht, weiß Bescheid, / der auf dich achtet, hat dich durchschaut! / Jedem vergilt er, was er verdient. _{(1. Samuel 16.7) (Sprüche 16.2) (Römer 2.6)} ¹³ Iss Honig, mein Sohn, / denn er ist gesund / und ein Genuss für den Gaumen. ¹⁴ Doch Weisheit ist heilsam für dein Leben. / Hast du sie gefunden, dann hast du auch Zukunft, / und deine Hoffnung schwindet nicht. _{(Sprüche 23.18)} ¹⁵ Bringe nicht einen redlichen Mann / um Haus und Hof, du Gottloser, ¹⁶ denn der Gerechte fällt sieben Mal und steht doch wieder auf, / aber Gottlose versinken im Unglück. _{(Hiob 5.19) (Psalm 37.24)} ¹⁷ Fällt dein Feind, so freue dich nicht, / frohlocke nicht, wenn er stürzt, _{(Hiob 31.29)} ¹⁸ damit nicht Jahwe es sieht und missbilligt, / und er deinen Feind verschont. ¹⁹ Reg dich nicht auf über die Bösen, / ereifere dich nicht über Frevler. _{(Psalm 37.1) (Psalm 73.3) (Sprüche 3.31)} ²⁰ Denn der Böse hat keine Zukunft, / und die Leuchte der Frevler erlischt. _{(Sprüche 13.9)} ²¹ Ehre Jahwe und achte den König, mein Sohn! / Lass dich nicht mit Aufrührern ein! _{(1. Petrus 2.17)} ²² Denn plötzlich trifft sie das Verderben, / von beiden kommt es über sie. _{(Römer 13.2)} ²³ Auch die folgenden Sprüche stammen von Weisen: Parteilichkeit im Gericht ist niemals gut. _{(3. Mose 19.15)} ²⁴ Wer zu dem Schuldigen sagt: "Du bist gerecht", / den verfluchen die Leute, ganze Völker verwünschen ihn. ²⁵ Doch denen, die gerecht entscheiden, geht es gut, / über sie kommt Segen und Glück. ²⁶ Eine treffende Antwort ist wie ein Kuss auf die Lippen. _{(Sprüche 15.23)} ²⁷ Zuerst tu deine Arbeit draußen und bestelle dein Feld! / Danach erst baue dein Haus! ²⁸ Tritt nie als falscher Zeuge gegen jemand auf, / betrüge nicht mit deinen Worten! _{(Sprüche 19.5)} ²⁹ Sag nicht: "Wie du mir, so ich dir! / Was er mir antut, zahl ich ihm heim!" _{(Sprüche 20.22)} ³⁰ Ich kam am Feld eines Faulen vorbei, / am Weinberg eines Mannes ohne Verstand. ³¹ Sieh da, er war ganz überwuchert von Disteln, / seine Fläche mit Unkraut bedeckt, / seine Mauer eingestürzt. ³² Ich schaute hin und nahm es zu Herzen, / ich sah es und zog eine Lehre daraus: ³³ Nur noch ein wenig Schlaf, / nur noch ein bisschen Schlummer; / nur noch ein wenig liegen, die Hände gefaltet, _{(Sprüche 6.9-11)} ³⁴ und wie schnell kommt dann die Armut ins Haus; / wie schnell überfällt dich die Not! _{(Sprüche 10.4)}

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 3

¹ וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן ׃ ² וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל ׃ _{(1 Mose 2.16)} ³ וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן־תְּמֻתוּן ׃ _{(1 Mose 2.17)} ⁴ וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן ׃ ⁵ כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע ׃ ⁶ וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל ׃ ⁷ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת ׃ _{(1 Mose 2.25)} ⁸ וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן ׃ _{(Jeremia 23.24)} ⁹ וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה ׃ ¹⁰ וַיֹּאמֶר אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא ׃ ¹¹ וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ ׃ ¹² וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל ׃ ¹³ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל ׃ ¹⁴ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ ׃ _{(Jesaja 65.25)} ¹⁵ וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב ׃ ס ¹⁶ אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ ׃ ס ¹⁷ וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ ׃ ¹⁸ וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה ׃ ¹⁹ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב ׃ _{(Prediger 12.7)} ²⁰ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־חָי ׃ ²¹ וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם ׃ פ ²² וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם ׃ _{(1 Mose 3.5)} ²³ וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם ׃ ²⁴ וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים ׃ ס _{(Hesekiel 10.1)}