zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 20

₁ Der Wein macht Spötter, das Bier Krakeeler. / Wer sich damit berauscht, wird niemals weise. _{(Sprüche 23.29) (Sprüche 31.5) 2} Das Drohen des Königs gleicht dem Brüllen des Löwen. / Wer seinen Zorn erregt, hat sein Leben verwirkt. _{(Sprüche 16.14) (Sprüche 19.12) 3} Vom Streit zu lassen, ehrt einen Mann, / doch jeder Trottel stürzt sich hinein. ₄ Im Herbst mag der Faule nicht pflügen, / und wenn er ernten will, findet er nichts. _{(Sprüche 6.6-8) 5} Guter Rat im Herzen des Menschen ist wie ein tiefes Wasser, / doch ein kluger Mann schöpft daraus. _{(Sprüche 18.4) 6} Viele preisen ihre eigene Frömmigkeit, / doch wer findet einen wirklich treuen Mann? ₇ Wer aufrichtig lebt, wie es Gott gefällt: / Glücklich die Kinder, die er hinterlässt! _{(Psalm 112.2) (Sprüche 14.26) 8} Ein König, der auf dem Richterstuhl sitzt, / findet mit den Augen jeden Bösen heraus. _{(Psalm 101.3) 9} Wer kann schon sagen: "Mein Gewissen ist rein, / ich bin frei von jeder Schuld"? _{(Sprüche 28.13) (Sprüche 30.12) 10} Zweierlei Maß und zweierlei Gewicht / sind beide ein Gräuel für Jahwe. _{(Sprüche 11.1) (Sprüche 20.23) 11} Schon ein junger Mann zeigt an seinen Taten, / ob sein Handeln rein und redlich ist. _{(Sprüche 22.6) 12} Das Ohr, das hört, das Auge, das sieht, / Jahwe hat beide gemacht. ₁₃ Liebst du den Schlaf, so bist du bald arm. / Mach die Augen auf, dann hast du zu essen. _{(Sprüche 6.10) 14} "Schlecht, schlecht!" sagt der Käufer, / doch wenn er weggeht, gibt er mit dem Schnäppchen an. ₁₅ Es gibt Gold und viele Perlen - der kostbarste Schmuck ist ein verständiges Wort. ₁₆ Nimm sein Gewand, denn er hat für den Fremden gebürgt, / pfände ihn wegen der Ausländerin. _{(Sprüche 6.1-5) (Sprüche 27.13) 17} Süß schmeckt ihm das Brot des Betrugs, / doch danach hat er den Mund voller Kies. _{(Sprüche 9.17) 18} Durch Beratung haben Pläne Bestand. / Zieh nur mit weiser Überlegung in den Kampf! _{(Sprüche 24.6) 19} Wer als Verleumder umherzieht, gibt Anvertrautes preis. / Lass dich nicht mit einem Schwätzer ein! ₂₀ Wer Vater oder Mutter verflucht, / dessen Lampe erlischt in Finsternis. _{(2. Mose 21.17) 21} Wer das Erbe hastig an sich reißt, / wird am Ende nicht gesegnet sein. ₂₂ Sag nicht: Ich will das Böse vergelten! / Vertraue Jahwe, er wird dir helfen. _{(Sprüche 24.29) (Römer 12.17-19) 23} Zweierlei Gewicht und falsche Waage / sind für Jahwe ein Gräuel. _{(Sprüche 20.10) 24} Von Jahwe sind des Mannes Schritte gelenkt. / Was versteht der Mensch von seinem Weg? ₂₅ Wer vorschnell ruft "Geweiht!" und dann erst sein Gelübde bedenkt, / ist schon in die Falle getappt. _{(Psalm 101.8) 26} Ein weiser König sondert die Gottlosen aus / und führt das Dreschrad über sie. ₂₇ Der Geist des Menschen ist ein Licht Jahwes, / er durchforscht des Menschen Innerstes. _{(1. Korinther 2.11) 28} Güte und Treue behüten den König, / ja durch Güte stützt er seinen Thron. _{(Sprüche 16.12) 29} Der Stolz der Jungen ist ihre Kraft, / die Zierde der Alten das graue Haar. _{(Sprüche 16.31) 30} Blutige Striemen läutern den Bösen / und Schläge des Menschen Inneres.

Einzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 1

₁ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ ׃ ₂ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם ׃ ₃ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר ׃ _{(Psalm 33.9) 4} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ ׃ ₅ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד ׃ פ ₆ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם ׃ ₇ וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן ׃ _{(Psalm 19.2) 8} וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי ׃ פ ₉ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן ׃ _{(Hiob 38.8-11) 10} וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב ׃ ₁₁ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן ׃ ₁₂ וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב ׃ ₁₃ וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי ׃ פ ₁₄ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים ׃ _{(Psalm 74.16) 15} וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן ׃ ₁₆ וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים ׃ _{(Psalm 136.7-9) 17} וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ ׃ ₁₈ וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב ׃ ₁₉ וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי ׃ פ ₂₀ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם ׃ ₂₁ וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל־עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב ׃ ₂₂ וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ ׃ ₂₃ וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי ׃ פ ₂₄ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי־כֵן ׃ ₂₅ וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב ׃ ₂₆ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ ׃ _{(Psalm 8.6-9) 27} וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם ׃ _{(1 Mose 2.7) (1 Mose 2.22) 28} וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ ׃ ₂₉ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בּוֹ פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה ׃ ₃₀ וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן ׃ ₃₁ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי ׃ פ