zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 18

¹ Wer sich absondert, geht nur seinen Gelüsten nach, / gegen jede Einsicht wehrt er sich. ² Ein Narr will eine Sache nicht verstehen, / er will nur zeigen, was er meint. ³ Mit dem Frevler kommt die Verachtung / und mit der Schande die Schmach. ⁴ Die Worte eines Menschen können tiefe Wasser sein, / ein sprudelnder Bach, eine Quelle der Weisheit. ⁵ Es ist nicht gut, Partei für den Schuldigen zu nehmen / und dem Gerechten sein Recht zu verweigern. _{(5. Mose 1.17)} ⁶ Die Reden eines Narren stiften Streit, / und sein Mund schreit, bis er Prügel bekommt. ⁷ Die Worte eines Narren sind sein Untergang, / seine Lippen bringen ihn zu Fall. _{(Sprüche 13.3) (Sprüche 16.26)} ⁸ Die Worte des Verleumders sind wie Leckerbissen; / man verschlingt sie mit großem Appetit. _{(Sprüche 26.22)} ⁹ Wer seine Arbeit nachlässig tut, / ist wie einer, der alles zerstört. _{(Sprüche 10.4)} ¹⁰ Wie ein fester Turm ist der Name Jahwes, / der Gerechte läuft zu ihm und ist in Sicherheit. _{(Psalm 20.2) (Sprüche 14.26)} ¹¹ Sein Vermögen hält der Reiche für eine sichere Stadt, / in seiner Einbildung ist es ein verlässlicher Schutz. _{(Sprüche 10.15)} ¹² Vor dem Sturz will mancher hoch hinaus, / doch der Ehre geht Demut voraus. _{(Sprüche 15.33) (Sprüche 16.18)} ¹³ Wer Antwort gibt, bevor er zuhört, / ist dumm und macht sich lächerlich. ¹⁴ Der Mut eines Menschen überwindet die Krankheit, / doch wer hilft einem lebensmüden Geist? _{(Sprüche 15.13) (Sprüche 15.15)} ¹⁵ Ein verständiger Mensch erweitert sein Wissen, / spitzt die Ohren und lernt stets dazu. ¹⁶ Geschenke öffnen viele Türen, / selbst zu den Großen geleiten sie dich. _{(1. Mose 43.11)} ¹⁷ Wer als Erster aussagt, hat scheinbar Recht, / doch dann kommt sein Gegner und stellt es in Frage. ¹⁸ Das Los beendet den Streit / und bringt die Mächtigen auseinander. _{(Sprüche 16.33)} ¹⁹ Ein getäuschter Bruder ist wie eine verschlossene Burg, / wie ein Festungsriegel der Streit mit ihm. ²⁰ Von der Frucht des Mundes wird der Körper satt, / vom Erfolg der Lippen kann man leben. _{(Sprüche 12.14) (Sprüche 13.2)} ²¹ Die Zunge hat Macht über Leben und Tod; / wer sie gut nutzt, genießt ihre Frucht. _{(Sprüche 13.3)} ²² Wer seine Frau gefunden hat, hat Gutes gefunden / und dazu das Gefallen Jahwes. _{(Sprüche 19.14) (Sprüche 31.10)} ²³ Der Arme muss bescheiden fragen, / der Reiche antwortet hart. ²⁴ Viele Gefährten gefährden dich, / ein echter Freund ist treuer als ein Bruder.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 12

¹ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ ׃ ² וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה ׃ _{(1 Mose 24.1) (1 Mose 24.35) (Psalm 72.17)} ³ וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ׃ _{(1 Mose 18.18) (1 Mose 22.18) (1 Mose 26.4) (1 Mose 28.14) (2 Mose 23.22)} ⁴ וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן ׃ ⁵ וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן ׃ ⁶ וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ ׃ ⁷ וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו ׃ _{(1 Mose 13.15) (1 Mose 15.18) (1 Mose 17.8) (1 Mose 24.7) (1 Mose 26.3-4) (1 Mose 28.13) (1 Mose 35.12) (2 Mose 6.4) (2 Mose 6.8) (2 Mose 32.13) (Josua 21.43)} ⁸ וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה ׃ _{(1 Mose 4.26)} ⁹ וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה ׃ פ ¹⁰ וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ ׃ _{(1 Mose 20.1) (1 Mose 26.1)} ¹¹ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ ׃ ¹² וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ ׃ ¹³ אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ ׃ ¹⁴ וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה כִּי־יָפָה הִוא מְאֹד ׃ ¹⁵ וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה ׃ ¹⁶ וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי־לוֹ צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים ׃ ¹⁷ וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם ׃ _{(Psalm 105.14)} ¹⁸ וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא ׃ ¹⁹ לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ ׃ ²⁰ וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ ׃