zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 16

₁ Der Mensch stellt seine Überlegungen an, / doch was er sagt, kommt von Jahwe. ₂ Der Mensch hält alles, was er tut, für recht, / doch Jahwe prüft die Motive. _{(Sprüche 21.2) 3} Wälze dein Tun auf Jahwe, / dann gelingen deine Pläne. _{(Psalm 37.5) 4} Alles schuf Jahwe zu seinem Zweck, / auch den Gottlosen - für den Unheilstag. ₅ Jeder Hochmütige ist für Jahwe ein Gräuel. / Die Hand darauf! Er bleibt nicht ungestraft. _{(Sprüche 11.21) 6} Durch Liebe und Treue wird Schuld gesühnt, / durch Ehrfurcht vor Jahwe bleibt man dem Bösen fern. ₇ Wenn das Tun eines Menschen Jahwe gefällt, / macht er auch dessen Feinde zum Frieden bereit. _{(1. Mose 31.24) (1. Mose 33.4) 8} Besser wenig mit Gerechtigkeit, / als großen, aber unrechten Gewinn. _{(Sprüche 15.16) 9} Das Herz des Menschen plant seinen Weg, / aber Jahwe lenkt seinen Schritt. _{(Sprüche 19.21) 10} Ein Gottesurteil ist auf den Lippen des Königs, / beim Rechtsspruch irrt er sich nicht. ₁₁ Es ist Jahwes Wille, dass die Waage einwandfrei ist / und die Gewichte im Beutel stimmen. _{(Sprüche 11.1) 12} Gottloses Tun ist für Könige ein Gräuel, / denn ihr Thron steht nur durch Gerechtigkeit fest. _{(Sprüche 20.28) (Sprüche 25.5) (Sprüche 29.14) 13} Wahrhaftige Worte gefallen dem König; / er liebt es, wenn jemand aufrichtig spricht. ₁₄ Der Zorn des Königs ist ein Bote des Todes, / doch ein weiser Mann wendet ihn ab. _{(Sprüche 20.2) 15} Das freundliche Gesicht eines Königs ist Leben; / seine Gunst ist wie eine Wolke, die im Frühjahr Regen bringt. _{(Sprüche 19.12) 16} Weisheit zu erwerben ist viel besser als Gold, / Verstand zu bekommen ist mehr als alles Silber wert. _{(Sprüche 3.14) (Sprüche 8.10-11) (Sprüche 8.19) 17} Die Straße der Aufrichtigen heißt: Meide das Böse! / Wer auf seinen Weg achtet, bewahrt sein Leben. ₁₈ Hochmut kommt vor dem Fall / und Stolz vor dem Sturz. _{(Sprüche 18.12) 19} Besser bescheiden bei Gebeugten zu sein, / als mit Hochmütigen Beute zu teilen. ₂₀ Wer auf das Wort achtet, findet das Gute. / Glücklich der Mensch, der Jahwe vertraut! ₂₁ Ein weiser Mensch ist angesehen, / und Anmut in der Sprache fördert Überzeugungskraft. ₂₂ Der Verstand ist ein Lebensquell für den, der ihn hat; / Narren werden durch ihre Dummheit bestraft. _{(Sprüche 13.14) (Sprüche 14.27) 23} Ein Weiser redet mit Verstand, / das ist seinem Lehren förderlich. ₂₄ Freundliche Worte sind wie Honig, / süß für die Seele und für den Körper gesund. _{(Sprüche 12.25) 25} Mancher Weg erscheint dem Menschen recht, / doch am Ende führt er in den Tod. _{(Sprüche 14.12) 26} Der Hunger treibt den Menschen an, / er arbeitet, um essen zu können. _{(Sprüche 18.7) 27} Ein böser Mensch gräbt Unheil aus, / und auf seinen Lippen brennt es wie Feuer. ₂₈ Ein falscher Mensch sät überall Streit, / ein Verleumder verfeindet Freunde. _{(Sprüche 6.14) (Sprüche 6.19) 29} Der Verbrecher verführt seinen Freund / und bringt ihn auf unguten Weg. _{(Sprüche 1.10-14) 30} Wer mit den Augen zwinkert, führt Böses im Schild; / wer die Lippen verzieht, hat es schon getan. _{(Sprüche 6.13) 31} Graues Haar ist ein prächtiger Schmuck, / gefunden auf dem Weg der Gerechtigkeit. _{(Sprüche 20.29) 32} Geduld bringt weiter als Heldentum; / es ist besser, sich zu beherrschen, als Städte zu erobern. _{(Sprüche 14.29) 33} Im Gewandbausch wirft man das Los, / doch die Entscheidung kommt von Jahwe.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 4

₁ וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָה ׃ ₂ וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו אֶת־הָבֶל וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה ׃ ₃ וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה ׃ ₄ וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ ׃ ₅ וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו ׃ ₆ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ ׃ ₇ הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ ׃ ₈ וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ ׃ ₉ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי ׃ ₁₀ וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה ׃ _{(Psalm 9.13) 11} וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת־פִּיהָ לָקַחַת אֶת־דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ ׃ ₁₂ כִּי תַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה לֹא־תֹסֵף תֵּת־כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ ׃ ₁₃ וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־יְהוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא ׃ ₁₄ הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי ׃ _{(Hiob 15.20-24) 15} וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת־אֹתוֹ כָּל־מֹצְאוֹ ׃ ₁₆ וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־נוֹד קִדְמַת־עֵדֶן ׃ ₁₇ וַיֵּדַע קַיִן אֶת־אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ ׃ ₁₈ וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת־עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת־מְחוּיָאֵל וּמְחִיּיָאֵל יָלַד אֶת־מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת־לָמֶךְ ׃ ₁₉ וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה ׃ ₂₀ וַתֵּלֶד עָדָה אֶת־יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה ׃ ₂₁ וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל־תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב ׃ ₂₂ וְצִלָּה גַם־הִוא יָלְדָה אֶת־תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל־חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל־קַיִן נַעֲמָה ׃ ₂₃ וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי ׃ ₂₄ כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם־קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה ׃ _{(1 Mose 4.15) 25} וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת־אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן ׃ ₂₆ וּלְשֵׁת גַּם־הוּא יֻלַּד־בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה ׃ פ _{(1 Mose 12.8)}