zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 16

¹ Der Mensch stellt seine Überlegungen an, / doch was er sagt, kommt von Jahwe. ² Der Mensch hält alles, was er tut, für recht, / doch Jahwe prüft die Motive. _{(Sprüche 21.2)} ³ Wälze dein Tun auf Jahwe, / dann gelingen deine Pläne. _{(Psalm 37.5)} ⁴ Alles schuf Jahwe zu seinem Zweck, / auch den Gottlosen - für den Unheilstag. ⁵ Jeder Hochmütige ist für Jahwe ein Gräuel. / Die Hand darauf! Er bleibt nicht ungestraft. _{(Sprüche 11.21)} ⁶ Durch Liebe und Treue wird Schuld gesühnt, / durch Ehrfurcht vor Jahwe bleibt man dem Bösen fern. ⁷ Wenn das Tun eines Menschen Jahwe gefällt, / macht er auch dessen Feinde zum Frieden bereit. _{(1. Mose 31.24) (1. Mose 33.4)} ⁸ Besser wenig mit Gerechtigkeit, / als großen, aber unrechten Gewinn. _{(Sprüche 15.16)} ⁹ Das Herz des Menschen plant seinen Weg, / aber Jahwe lenkt seinen Schritt. _{(Sprüche 19.21)} ¹⁰ Ein Gottesurteil ist auf den Lippen des Königs, / beim Rechtsspruch irrt er sich nicht. ¹¹ Es ist Jahwes Wille, dass die Waage einwandfrei ist / und die Gewichte im Beutel stimmen. _{(Sprüche 11.1)} ¹² Gottloses Tun ist für Könige ein Gräuel, / denn ihr Thron steht nur durch Gerechtigkeit fest. _{(Sprüche 20.28) (Sprüche 25.5) (Sprüche 29.14)} ¹³ Wahrhaftige Worte gefallen dem König; / er liebt es, wenn jemand aufrichtig spricht. ¹⁴ Der Zorn des Königs ist ein Bote des Todes, / doch ein weiser Mann wendet ihn ab. _{(Sprüche 20.2)} ¹⁵ Das freundliche Gesicht eines Königs ist Leben; / seine Gunst ist wie eine Wolke, die im Frühjahr Regen bringt. _{(Sprüche 19.12)} ¹⁶ Weisheit zu erwerben ist viel besser als Gold, / Verstand zu bekommen ist mehr als alles Silber wert. _{(Sprüche 3.14) (Sprüche 8.10-11) (Sprüche 8.19)} ¹⁷ Die Straße der Aufrichtigen heißt: Meide das Böse! / Wer auf seinen Weg achtet, bewahrt sein Leben. ¹⁸ Hochmut kommt vor dem Fall / und Stolz vor dem Sturz. _{(Sprüche 18.12)} ¹⁹ Besser bescheiden bei Gebeugten zu sein, / als mit Hochmütigen Beute zu teilen. ²⁰ Wer auf das Wort achtet, findet das Gute. / Glücklich der Mensch, der Jahwe vertraut! ²¹ Ein weiser Mensch ist angesehen, / und Anmut in der Sprache fördert Überzeugungskraft. ²² Der Verstand ist ein Lebensquell für den, der ihn hat; / Narren werden durch ihre Dummheit bestraft. _{(Sprüche 13.14) (Sprüche 14.27)} ²³ Ein Weiser redet mit Verstand, / das ist seinem Lehren förderlich. ²⁴ Freundliche Worte sind wie Honig, / süß für die Seele und für den Körper gesund. _{(Sprüche 12.25)} ²⁵ Mancher Weg erscheint dem Menschen recht, / doch am Ende führt er in den Tod. _{(Sprüche 14.12)} ²⁶ Der Hunger treibt den Menschen an, / er arbeitet, um essen zu können. _{(Sprüche 18.7)} ²⁷ Ein böser Mensch gräbt Unheil aus, / und auf seinen Lippen brennt es wie Feuer. ²⁸ Ein falscher Mensch sät überall Streit, / ein Verleumder verfeindet Freunde. _{(Sprüche 6.14) (Sprüche 6.19)} ²⁹ Der Verbrecher verführt seinen Freund / und bringt ihn auf unguten Weg. _{(Sprüche 1.10-14)} ³⁰ Wer mit den Augen zwinkert, führt Böses im Schild; / wer die Lippen verzieht, hat es schon getan. _{(Sprüche 6.13)} ³¹ Graues Haar ist ein prächtiger Schmuck, / gefunden auf dem Weg der Gerechtigkeit. _{(Sprüche 20.29)} ³² Geduld bringt weiter als Heldentum; / es ist besser, sich zu beherrschen, als Städte zu erobern. _{(Sprüche 14.29)} ³³ Im Gewandbausch wirft man das Los, / doch die Entscheidung kommt von Jahwe.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 18

¹ וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם ׃ ² וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה ׃ ³ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ ׃ ⁴ יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ ׃ ⁵ וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי־עַל־כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל־עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ ׃ ⁶ וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל־שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת ׃ ⁷ וְאֶל־הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן־בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל־הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ ׃ ⁸ וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן־הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ ׃ ⁹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל ׃ ¹⁰ וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה־בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו ׃ _{(1 Mose 17.19)} ¹¹ וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים ׃ ¹² וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן ׃ _{(1 Mose 17.17)} ¹³ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי ׃ ¹⁴ הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן ׃ ¹⁵ וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ ׃ ¹⁶ וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל־פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם ׃ ¹⁷ וַיהוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה ׃ ¹⁸ וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ ׃ _{(1 Mose 12.3)} ¹⁹ כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו ׃ _{(5 Mose 6.7) (5 Mose 32.46)} ²⁰ וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד ׃ _{(1 Mose 19.13)} ²¹ אֵרֲדָה־נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם־לֹא אֵדָעָה ׃ _{(1 Mose 11.5) (Psalm 34.16-17)} ²² וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה ׃ _{(1 Mose 19.1)} ²³ וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָׁע ׃ _{(4 Mose 16.22) (2 Samuel 24.17)} ²⁴ אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא־תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ ׃ ²⁵ חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע וְהָיָה כַצַדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט ׃ ²⁶ וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם־אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל־הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם ׃ _{(Jesaja 65.8) (Hesekiel 22.30)} ²⁷ וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר ׃ ²⁸ אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת־כָּל־הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם־אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה ׃ ²⁹ וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים ׃ ³⁰ וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם־אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים ׃ _{(Richter 6.39)} ³¹ וַיֹּאמֶר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים ׃ ³² וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה ׃ ³³ וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ ׃