zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 16

¹ Der Mensch stellt seine Überlegungen an, / doch was er sagt, kommt von Jahwe. ² Der Mensch hält alles, was er tut, für recht, / doch Jahwe prüft die Motive. _{(Sprüche 21.2)} ³ Wälze dein Tun auf Jahwe, / dann gelingen deine Pläne. _{(Psalm 37.5)} ⁴ Alles schuf Jahwe zu seinem Zweck, / auch den Gottlosen - für den Unheilstag. ⁵ Jeder Hochmütige ist für Jahwe ein Gräuel. / Die Hand darauf! Er bleibt nicht ungestraft. _{(Sprüche 11.21)} ⁶ Durch Liebe und Treue wird Schuld gesühnt, / durch Ehrfurcht vor Jahwe bleibt man dem Bösen fern. ⁷ Wenn das Tun eines Menschen Jahwe gefällt, / macht er auch dessen Feinde zum Frieden bereit. _{(1. Mose 31.24) (1. Mose 33.4)} ⁸ Besser wenig mit Gerechtigkeit, / als großen, aber unrechten Gewinn. _{(Sprüche 15.16)} ⁹ Das Herz des Menschen plant seinen Weg, / aber Jahwe lenkt seinen Schritt. _{(Sprüche 19.21)} ¹⁰ Ein Gottesurteil ist auf den Lippen des Königs, / beim Rechtsspruch irrt er sich nicht. ¹¹ Es ist Jahwes Wille, dass die Waage einwandfrei ist / und die Gewichte im Beutel stimmen. _{(Sprüche 11.1)} ¹² Gottloses Tun ist für Könige ein Gräuel, / denn ihr Thron steht nur durch Gerechtigkeit fest. _{(Sprüche 20.28) (Sprüche 25.5) (Sprüche 29.14)} ¹³ Wahrhaftige Worte gefallen dem König; / er liebt es, wenn jemand aufrichtig spricht. ¹⁴ Der Zorn des Königs ist ein Bote des Todes, / doch ein weiser Mann wendet ihn ab. _{(Sprüche 20.2)} ¹⁵ Das freundliche Gesicht eines Königs ist Leben; / seine Gunst ist wie eine Wolke, die im Frühjahr Regen bringt. _{(Sprüche 19.12)} ¹⁶ Weisheit zu erwerben ist viel besser als Gold, / Verstand zu bekommen ist mehr als alles Silber wert. _{(Sprüche 3.14) (Sprüche 8.10-11) (Sprüche 8.19)} ¹⁷ Die Straße der Aufrichtigen heißt: Meide das Böse! / Wer auf seinen Weg achtet, bewahrt sein Leben. ¹⁸ Hochmut kommt vor dem Fall / und Stolz vor dem Sturz. _{(Sprüche 18.12)} ¹⁹ Besser bescheiden bei Gebeugten zu sein, / als mit Hochmütigen Beute zu teilen. ²⁰ Wer auf das Wort achtet, findet das Gute. / Glücklich der Mensch, der Jahwe vertraut! ²¹ Ein weiser Mensch ist angesehen, / und Anmut in der Sprache fördert Überzeugungskraft. ²² Der Verstand ist ein Lebensquell für den, der ihn hat; / Narren werden durch ihre Dummheit bestraft. _{(Sprüche 13.14) (Sprüche 14.27)} ²³ Ein Weiser redet mit Verstand, / das ist seinem Lehren förderlich. ²⁴ Freundliche Worte sind wie Honig, / süß für die Seele und für den Körper gesund. _{(Sprüche 12.25)} ²⁵ Mancher Weg erscheint dem Menschen recht, / doch am Ende führt er in den Tod. _{(Sprüche 14.12)} ²⁶ Der Hunger treibt den Menschen an, / er arbeitet, um essen zu können. _{(Sprüche 18.7)} ²⁷ Ein böser Mensch gräbt Unheil aus, / und auf seinen Lippen brennt es wie Feuer. ²⁸ Ein falscher Mensch sät überall Streit, / ein Verleumder verfeindet Freunde. _{(Sprüche 6.14) (Sprüche 6.19)} ²⁹ Der Verbrecher verführt seinen Freund / und bringt ihn auf unguten Weg. _{(Sprüche 1.10-14)} ³⁰ Wer mit den Augen zwinkert, führt Böses im Schild; / wer die Lippen verzieht, hat es schon getan. _{(Sprüche 6.13)} ³¹ Graues Haar ist ein prächtiger Schmuck, / gefunden auf dem Weg der Gerechtigkeit. _{(Sprüche 20.29)} ³² Geduld bringt weiter als Heldentum; / es ist besser, sich zu beherrschen, als Städte zu erobern. _{(Sprüche 14.29)} ³³ Im Gewandbausch wirft man das Los, / doch die Entscheidung kommt von Jahwe.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 17

¹ וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים ׃ _{(1 Mose 35.11) (1 Mose 48.15) (2 Mose 6.3)} ² וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ׃ ³ וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר ׃ ⁴ אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם ׃ ⁵ וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ ׃ ⁶ וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ ׃ ⁷ וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ ׃ ⁸ וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים ׃ _{(1 Mose 23.4) (1 Mose 35.27)} ⁹ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם ׃ ¹⁰ זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר ׃ _{(3 Mose 12.3)} ¹¹ וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם ׃ ¹² וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת־כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן־נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא ׃ ¹³ הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם ׃ ¹⁴ וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת־בְּרִיתִי הֵפַר ׃ ס ¹⁵ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ ׃ ¹⁶ וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ ׃ ¹⁷ וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל־פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה־שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם־שָׂרָה הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד ׃ _{(1 Mose 18.12) (1 Mose 21.6)} ¹⁸ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ ׃ ¹⁹ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו ׃ _{(1 Mose 26.3)} ²⁰ וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל ׃ _{(1 Mose 16.10) (1 Mose 21.13) (1 Mose 21.18) (1 Mose 25.16)} ²¹ וְאֶת־בְּרִיתִי אָקִים אֶת־יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת ׃ ²² וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם ׃ _{(1 Mose 35.13)} ²³ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים ׃ ²⁴ וְאַבְרָהָם בֶּן־תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ׃ ²⁵ וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ׃ ²⁶ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ ׃ ²⁷ וְכָל־אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת־כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן־נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ ׃ פ