zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 13

¹ Ein verständiger Sohn hört, wenn er zurechtgewiesen wird, / doch der Zuchtlose hört die Schelte nicht. _{(Sprüche 1.8) (Sprüche 12.1)} ² Von der Frucht seiner Worte kann ein Mann gut leben, / doch ein Treuloser lebt von Gewalt. _{(Sprüche 12.14)} ³ Wer den Mund hält, bewahrt sein Leben, / wer ihn aufreißt, dem droht Verderben. _{(Sprüche 12.18) (Sprüche 21.23)} ⁴ Ein fauler Mensch hat viele Wünsche, erreicht aber nichts, / doch der Fleißige erfüllt sie sich. _{(Sprüche 10.4)} ⁵ Wer gottrecht lebt, hasst Lug und Trug, / der Gottesverächter bringt Schande und Spott. ⁶ Ein gottrechtes Leben bewahrt die Aufrichtigen, / doch Gottlosigkeit bringt die Sünder zu Fall. ⁷ Mancher stellt sich reich und hat doch nichts; / mancher stellt sich arm und ist steinreich. _{(Matthäus 5.3) (Offenbarung 2.9) (Offenbarung 3.17)} ⁸ Ein Reicher kann Lösegeld für sein Leben zahlen, / doch ein Armer wird gar nicht erst erpresst. ⁹ Das Licht der Gerechten strahlt hell, / doch die Leuchte der Gottlosen erlischt. _{(Hiob 5.14) (Hiob 18.5-6) (Hiob 18.18) (Sprüche 24.20)} ¹⁰ Übermut bringt nichts als Zank, / doch wer sich beraten lässt, ist klug. _{(Sprüche 1.5) (Sprüche 28.25)} ¹¹ Vermögen aus dem Nichts verliert sich bald, / doch wer allmählich sammelt, gewinnt immer mehr. ¹² Endloses Hoffen macht das Herz krank, / doch ein erfüllter Wunsch ist wie ein Lebensbaum. ¹³ Wer das Wort verachtet, muss dafür bezahlen, / doch wer Ehrfurcht hat vor dem Gebot, der wird belohnt. ¹⁴ Die Lehre des Weisen ist eine Quelle des Lebens, / die vor den Fallen des Todes bewahrt. _{(Sprüche 10.11) (Sprüche 14.27)} ¹⁵ Wer gute Einsicht hat, verschafft sich Gunst, / doch der Weg der Verräter ist steinhart. ¹⁶ Jeder Kluge handelt mit Bedacht, / ein Narr kramt seine Dummheit aus. _{(Sprüche 12.23) (Sprüche 15.2)} ¹⁷ Ein gottloser Bote richtet Unheil an, / doch ein treuer Gesandter macht es wieder gut. ¹⁸ Armut und Schande trifft den, der sich nichts sagen lässt, / doch wer den Tadel annimmt, wird geehrt. _{(Sprüche 12.1)} ¹⁹ Es tut wohl, wenn kommt, was man begehrt, / doch vom Bösen zu lassen ist dem Narren ein Gräuel. ²⁰ Wer mit Weisen umgeht, wird weise, / doch wer sich mit Narren einlässt, schadet sich. ²¹ Die Sünder werden von Unheil verfolgt; / wer gottgefällig lebt, wird mit Glück belohnt. ²² Das Erbe des Guten ist noch für die Enkel, / doch das Vermögen des Sünders ist für Gerechte bestimmt. _{(Prediger 2.26) (Sprüche 14.14) (Sprüche 19.1) (Sprüche 28.8)} ²³ Viel Nahrung trägt der Acker der Armen, / doch manches wird durch Unrecht weggerafft. ²⁴ Wer seine Rute schont, der hasst seinen Sohn, / doch wer ihn liebt, erzieht ihn beizeiten. _{(Sprüche 22.15)} ²⁵ Wer gottrecht lebt, hat satt zu essen, / doch der Magen der Gottlosen bleibt leer. _{(Psalm 34.11)}

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 12

¹ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ ׃ ² וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה ׃ _{(1 Mose 24.1) (1 Mose 24.35) (Psalm 72.17)} ³ וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ׃ _{(1 Mose 18.18) (1 Mose 22.18) (1 Mose 26.4) (1 Mose 28.14) (2 Mose 23.22)} ⁴ וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן ׃ ⁵ וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן ׃ ⁶ וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ ׃ ⁷ וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו ׃ _{(1 Mose 13.15) (1 Mose 15.18) (1 Mose 17.8) (1 Mose 24.7) (1 Mose 26.3-4) (1 Mose 28.13) (1 Mose 35.12) (2 Mose 6.4) (2 Mose 6.8) (2 Mose 32.13) (Josua 21.43)} ⁸ וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה ׃ _{(1 Mose 4.26)} ⁹ וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה ׃ פ ¹⁰ וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ ׃ _{(1 Mose 20.1) (1 Mose 26.1)} ¹¹ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ ׃ ¹² וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ ׃ ¹³ אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ ׃ ¹⁴ וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה כִּי־יָפָה הִוא מְאֹד ׃ ¹⁵ וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה ׃ ¹⁶ וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי־לוֹ צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים ׃ ¹⁷ וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם ׃ _{(Psalm 105.14)} ¹⁸ וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא ׃ ¹⁹ לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ ׃ ²⁰ וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ ׃