zurückEinzelansichtvor

Sprüche - Kapitel 12

₁ Wer Zurechtweisung liebt, der liebt es zu lernen, / wer keinen Tadel erträgt, ist dumm wie das Vieh. _{(Sprüche 13.1) (Sprüche 13.18) 2} Der Gute beschert sich Gefallen bei Gott, / doch den Ränkeschmied verurteilt Jahwe. ₃ Wer Unrecht tut, hat keinen Bestand, / doch der Gerechte steht wie ein tief verwurzelter Baum. _{(Sprüche 12.12) 4} Eine tüchtige Frau ist eine Krone für ihren Mann, / doch eine Schlampe ist wie Fäulnis im Skelett. _{(Sprüche 31.10) 5} Ein Gerechter denkt an das Recht, / ein Gottesverächter plant Betrug. _{(1. Könige 12.6) 6} Das Reden von Gottesverächtern ist ein Lauern auf Blut, / doch die Worte von Aufrichtigen retten davor. ₇ Gottlose stürzen und sind nicht mehr, / doch das Haus der Gerechten besteht. _{(Hiob 8.13) (Sprüche 10.25) 8} Jeder wird nach dem Maß seiner Klugheit gelobt, / doch einen Wirrkopf verachtet man. ₉ Besser unbeachtet bleiben und einen Sklaven besitzen, / als ein Wichtigtuer sein, der nichts zu essen hat. ₁₀ Den Gerechten kümmert das Wohl seines Viehs, / wer Gott verachtet, hat ein grausames Herz. _{(2. Mose 23.5) 11} Wer seine Felder bestellt, hat auch genügend Brot, / doch wer Nichtigkeiten nachjagt, ist ohne Verstand. _{(Sprüche 28.19) 12} Der Frevler beneidet Böse um ihren Gewinn, / doch die Wurzel der Gerechten gibt Halt. _{(Sprüche 12.3) 13} Der Böse verfängt sich im Lügengespinst, / der Gerechte entgeht der Gefahr. ₁₄ Wer Gutes sagt, lebt auch gut davon, / und was seine Hände reifen lassen, das kehrt zu ihm zurück. _{(Römer 2.6) 15} Ein Narr hält alles, was er tut, für recht, / doch ein Weiser hört auf Rat. ₁₆ Ein Dummkopf zeigt seinen Ärger sofort, / doch wer die Beleidigung einsteckt, ist klug. ₁₇ Ein wahrhaftiger Zeuge fördert das Recht, / ein falscher unterstützt den Betrug. ₁₈ Wer unbedacht schwätzt, verletzt mit dem Schwert, / doch die Worte von Weisen sind heilendes Kraut. _{(Sprüche 13.3) 19} Wahrheit besteht in Ewigkeit, / Lüge vergeht in kürzester Zeit! ₂₀ Wer Böses plant, schadet sich selbst, / wer zum Frieden rät, der kann sich freuen. ₂₁ Kein Unheil stößt dem Gerechten zu, / doch die Gottlosen werden vom Unglück erdrückt. ₂₂ Ein Mensch, der lügt, ist Jahwe ein Gräuel, / nur wer wahrhaftig ist, gefällt ihm wohl. _{(Sprüche 6.17) 23} Ein kluger Mensch verbirgt sein Wissen, / doch ein Narr schreit seine Dummheit heraus. _{(Sprüche 29.11) 24} Fleißige werden die Herrschaft erringen, / Faule müssen Zwangsarbeit tun. _{(Sprüche 10.4) 25} Sorgen drücken einen Menschen nieder, / doch ein gutes Wort richtet ihn auf. _{(Sprüche 16.24) 26} Der Gerechte zeigt seinem Freund den Weg, / der Gottesverächter wird in die Irre geführt. ₂₇ Wer lässig ist, fängt nie ein Wild, / doch der Fleißige erlangt kostbares Gut. _{(Sprüche 12.24) 28} Wer gottrecht lebt, findet das Leben. / Auf diesem Weg gibt es keinen Tod.

zurückEinzelansichtvor

1. Mose - Kapitel 8

₁ וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם ׃ ₂ וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן־הַשָּׁמָיִם ׃ _{(1 Mose 7.11-12) 3} וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם ׃ ₄ וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט ׃ ₅ וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ׃ ₆ וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת־חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ׃ ₇ וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ ׃ ₈ וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה ׃ ₉ וְלֹא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף־רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה ׃ ₁₀ וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מִן־הַתֵּבָה ׃ ₁₁ וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ ׃ ₁₂ וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה וְלֹא־יָסְפָה שׁוּב־אֵלָיו עוֹד ׃ ₁₃ וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת־מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה ׃ ₁₄ וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ ׃ ס ₁₅ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר ׃ ₁₆ צֵא מִן־הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ ׃ ₁₇ כָּל־הַחַיָּה אֲשֶׁר־אִתְּךָ מִכָּל־בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ הוצא אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל־הָאָרֶץ ׃ _{(1 Mose 1.22) (1 Mose 1.28) 18} וַיֵּצֵא־נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתּוֹ ׃ ₁₉ כָּל־הַחַיָּה כָּל־הָרֶמֶשׂ וְכָל־הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן־הַתֵּבָה ׃ ₂₀ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ ׃ _{(1 Mose 7.2) 21} וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבּוֹ לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי ׃ _{(1 Mose 6.5) (Hiob 14.4) (Psalm 14.3) (Jesaja 54.9) 22} עֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ ׃ _{(Jeremia 33.20) (Jeremia 33.25)}