zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 3

¹ Ich bin der Mann, der gelitten hat / durch die Rute seines Zorns. ² Mich trieb er weg und ließ mich gehen / im Dunkeln, ohne Licht. ³ Nur mich trifft seine Hand, / immer wieder, jeden Tag. ⁴ Er ließ meine Haut verfallen - und mein Fleisch; / und er zerbrach mir meine Knochen. ⁵ Mit Bitterkeit und Qual / umbaute und umschloss er mich. ⁶ In Finsternis ließ er mich wohnen / wie die Toten aus uralter Zeit. _{(Psalm 143.3)} ⁷ Er hat mich ummauert, ich komme nicht weg, / er hat mich in schwere Ketten gelegt. _{(Hiob 19.8)} ⁸ Auch wenn ich schrie und flehte, / er verschloss sich vor meinem Gebet. _{(Psalm 22.3) (Psalm 69.4)} ⁹ Mit Quadersteinen versperrt er meinen Weg. / Ich komme nicht mehr weiter. ¹⁰ Wie ein Bär hat er mir aufgelauert, / wie ein Löwe im Versteck. _{(Hiob 10.16)} ¹¹ Er hat mich vom Weg heruntergezerrt, / mich zerrissen und zerfleischt. ¹² Er spannte den Bogen und stellte mich hin, / benutzte mich als Ziel für den Pfeil. ¹³ Die Geschosse seines Köchers / ließ er meine Nieren treffen. ¹⁴ Die Leute meines Volkes lachten mich aus, / ihre Spottlieder hörte ich jeden Tag. _{(Hiob 30.9)} ¹⁵ Er machte mich mit Bitternissen satt / und ließ mich bitteren Wermut trinken. ¹⁶ Er ließ meine Zähne auf Kiesel beißen / und trat mich in den Staub. ¹⁷ Du hast mich aus dem Frieden verstoßen. / Ich habe vergessen, was Glück bedeutet. ¹⁸ Ich sagte: "Meine Zukunft ist verloren, / auch meine Hoffnung auf Jahwe." ¹⁹ Denke ich an mein rastloses Elend, / ist das wie Wermut und Gift. ²⁰ Doch immer wieder muss ich es tun / und bin schwermütig geworden. ²¹ Doch das will ich mir zu Herzen nehmen, / darauf darf ich hoffen: ²² Die Güte Jahwes ist nicht zu Ende, / sein Erbarmen hört nicht auf. _{(Nehemia 9.31)} ²³ An jedem Morgen ist es neu. / Deine Treue ist groß! ²⁴ Ich sage: "Alles, was ich habe, ist Jahwe!" / Darum hoffe ich nur auf ihn. _{(Psalm 16.5) (Psalm 73.26)} ²⁵ Gut ist Jahwe zu denen, die auf ihn hoffen, / und zu dem, der seine Nähe sucht. ²⁶ Gut ist es, schweigend / auf die Hilfe Jahwes zu hoffen. _{(Römer 12.12)} ²⁷ Gut ist es für jeden, / schon in der Jugend ein Joch zu tragen. ²⁸ Er sitze einsam und still, / wenn man es ihm auferlegt. ²⁹ Er presse den Mund auf den Boden, / vielleicht gibt es noch Hoffnung. ³⁰ Er halte dem die Wange hin, der ihn schlägt, / und ertrage alle Demütigung. ³¹ Denn nicht für immer / verwirft uns der Herr. ³² Denn wenn er betrübt, / erbarmt er sich wieder / nach seiner großen Güte. _{(Jesaja 54.8)} ³³ Denn nicht aus Herzensfreude / fügt er Menschen Schmerz und Kummer zu. ³⁴ Dass man mit Füßen tritt / die Gefangenen im Land, ³⁵ dass man das Recht des Menschen / vor den Augen des Höchsten beugt, ³⁶ dass man irreführt im Prozess, / sollte der Herr das nicht sehen? ³⁷ Wer sonst spricht ein Wort, dass es geschieht? / War das nicht ein Befehl des Herrn? _{(Jesaja 45.7) (Amos 3.6)} ³⁸ Kommt nicht aus dem Mund des Höchsten / das böse und das gute Geschick? ³⁹ Was beklagt sich der, der noch am Leben ist? / Seine Sünde sollte er beklagen! ⁴⁰ Wir wollen unseren Wandel erforschen! / Und kehren wir um zu Jahwe! ⁴¹ Lasst uns Herz und Hände / zu Gott im Himmel erheben! ⁴² Wir haben gesündigt und dir getrotzt, / und du, du hast nicht vergeben. _{(Psalm 106.6) (Daniel 9.5)} ⁴³ In Zorn gehüllt hast du uns verfolgt, / ohne Mitleid uns getötet. ⁴⁴ Du hast dich mit einer Wolke umhüllt, / kein Gebet kam mehr hindurch. ⁴⁵ Du hast uns zu Abfall gemacht / und zum Ekel für die Völker. ⁴⁶ Unsere Feinde reißen / das Maul gegen uns auf. ⁴⁷ Uns wurden Grauen und Grube zuteil, / Zusammenbruch und Untergang. ⁴⁸ Meine Tränen strömen wie Bäche, / weil mein Volk zugrunde ging. _{(Jeremia 8.23)} ⁴⁹ Meine Augen zerfließen in Tränen, / kommen nicht zur Ruhe, ⁵⁰ bis Jahwe vom Himmel / herunterschaut und es sieht. ⁵¹ Was ich sehen muss, tut meiner Seele weh, / das, was den Töchtern meiner Stadt geschieht. _{(Klagelieder 2.11)} ⁵² Die grundlos meine Feinde sind, / jagten mich wie einen Vogel. ⁵³ In der Grube wollten sie mich töten / und warfen Steine auf mich. ⁵⁴ Das Wasser ging mir über den Kopf. / Ich sagte: "Jetzt bin ich verloren!" ⁵⁵ Da rief ich deinen Namen, Jahwe, / aus der Grube schrie ich zu dir. _{(Psalm 130.1)} ⁵⁶ Du hörtest meinen Ruf: "Verschließ nicht dein Ohr / meinem Seufzen, meinem Hilferuf!" ⁵⁷ Als ich rief, kamst du in meine Nähe / und sagtest: "Fürchte dich nicht!" ⁵⁸ Du hast meinen Prozess geführt, Herr, / du hast mein Leben erlöst. ⁵⁹ Du sahst meine Entrechtung, Jahwe. / Verhilf mir doch zu meinem Recht! ⁶⁰ Du hast ihre Rachgier gesehen, / alle ihre Pläne gegen mich. ⁶¹ Du hast ihr Schmähen gehört, Jahwe, / alle ihre Pläne gegen mich, ⁶² ihr Gerede gegen mich / und Tag für Tag all ihren Spott. ⁶³ Schau doch ihr Tun und Lassen an! / Ich bin ein Spottlied für sie. _{(Klagelieder 3.14)} ⁶⁴ Vergelte ihnen Jahwe, / was sie mir angetan haben! _{(Psalm 137.8) (Klagelieder 1.21)} ⁶⁵ Verblende sie, verwirre ihren Sinn! / Dein Fluch soll über sie kommen! ⁶⁶ Verfolge sie in deinem Zorn und rotte sie aus / unter dem Himmel Jahwes.

zurückEinzelansichtvor

Richter - Kapitel 18

¹ בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ־לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא־נָפְלָה לּוֹ עַד־הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה ׃ ס _{(Richter 1.34) (Richter 17.6)} ² וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם לְכוּ חִקְרוּ אֶת־הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ הַר־אֶפְרַיִם עַד־בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם ׃ _{(Richter 13.25)} ³ הֵמָּה עִם־בֵּית מִיכָה וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת־קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם וּמָה־אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה־לְּךָ פֹה ׃ _{(Richter 17.7)} ⁴ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם כָּזֹה וְכָזֶה עָשָׂה לִי מִיכָה וַיִּשְׂכְּרֵנִי וָאֱהִי־לוֹ לְכֹהֵן ׃ ⁵ וַיֹּאמְרוּ לוֹ שְׁאַל־נָא בֵאלֹהִים וְנֵדְעָה הֲתַצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים עָלֶיהָ ׃ ⁶ וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן לְכוּ לְשָׁלוֹם נֹכַח יְהוָה דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ ׃ פ ⁷ וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת־לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין־מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם ׃ ⁸ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֲחֵיהֶם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאֹל וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם מָה אַתֶּם ׃ ⁹ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כִּי רָאִינוּ אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד וְאַתֶּם מַחְשִׁים אַל־תֵּעָצְלוּ לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ ׃ ¹⁰ כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל־עַם בֹּטֵחַ וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם כִּי־נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מַחְסוֹר כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ ׃ ¹¹ וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה ׃ ¹² וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים בִּיהוּדָה עַל־כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנֵה־דָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים ׃ ¹³ וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם הַר־אֶפְרָיִם וַיָּבֹאוּ עַד־בֵּית מִיכָה ׃ _{(Richter 17.1)} ¹⁴ וַיַּעֲנוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ לַיִשׁ וַיֹּאמְרוּ אֶל־אֲחֵיהֶם הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה דְּעוּ מַה־תַּעֲשׂוּ ׃ _{(Richter 17.4-5)} ¹⁵ וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית־הַנַּעַר הַלֵּוִי בֵּית מִיכָה וַיִּשְׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם ׃ ¹⁶ וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ חֲגוּרִים כְּלֵי מִלְחַמְתָּם נִצָּבִים פֶּתַח הַשָּׁעַר אֲשֶׁר מִבְּנֵי־דָן ׃ ¹⁷ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ בָּאוּ שָׁמָּה לָקְחוּ אֶת־הַפֶּסֶל וְאֶת־הָאֵפוֹד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה וְהַכֹּהֵן נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה ׃ ¹⁸ וְאֵלֶּה בָּאוּ בֵּית מִיכָה וַיִּקְחוּ אֶת־פֶּסֶל הָאֵפוֹד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן מָה אַתֶּם עֹשִׂים ׃ ¹⁹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַחֲרֵשׁ שִׂים־יָדְךָ עַל־פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ וֶהְיֵה־לָנוּ לְאָב וּלְכֹהֵן הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל ׃ ²⁰ וַיִּיטַב לֵב הַכֹּהֵן וַיִּקַּח אֶת־הָאֵפוֹד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַפָּסֶל וַיָּבֹא בְּקֶרֶב הָעָם ׃ ²¹ וַיִּפְנוּ וַיֵּלֵכוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת־הַטַּף וְאֶת־הַמִּקְנֶה וְאֶת־הַכְּבוּדָּה לִפְנֵיהֶם ׃ ²² הֵמָּה הִרְחִיקוּ מִבֵּית מִיכָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בַּבָּתִּים אֲשֶׁר עִם־בֵּית מִיכָה נִזְעֲקוּ וַיַּדְבִּיקוּ אֶת־בְּנֵי־דָן ׃ ²³ וַיִּקְרְאוּ אֶל־בְּנֵי־דָן וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ לְמִיכָה מַה־לְּךָ כִּי נִזְעָקְתָּ ׃ ²⁴ וַיֹּאמֶר אֶת־אֱלֹהַי אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת־הַכֹּהֵן וַתֵּלְכוּ וּמַה־לִּי עוֹד וּמַה־זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי מַה־לָּךְ ׃ ²⁵ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי־דָן אַל־תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ ׃ ²⁶ וַיֵּלְכוּ בְנֵי־דָן לְדַרְכָּם וַיַּרְא מִיכָה כִּי־חֲזָקִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ וַיִּפֶן וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ ׃ ²⁷ וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה מִיכָה וְאֶת־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה־לוֹ וַיָּבֹאוּ עַל־לַיִשׁ עַל־עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי־חָרֶב וְאֶת־הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ ׃ ²⁸ וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה־הִיא מִצִּידוֹן וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם וְהִיא בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית־רְחוֹב וַיִּבְנוּ אֶת־הָעִיר וַיֵּשְׁבוּ בָהּ ׃ ²⁹ וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה ׃ _{(Josua 19.47)} ³⁰ וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי־דָן אֶת־הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד־יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ ׃ _{(1 Könige 12.29)} ³¹ וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת־פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל־יְמֵי הֱיוֹת בֵּית־הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה ׃ פ _{(Josua 18.1)}