zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 3

¹ Ich bin der Mann, der gelitten hat / durch die Rute seines Zorns. ² Mich trieb er weg und ließ mich gehen / im Dunkeln, ohne Licht. ³ Nur mich trifft seine Hand, / immer wieder, jeden Tag. ⁴ Er ließ meine Haut verfallen - und mein Fleisch; / und er zerbrach mir meine Knochen. ⁵ Mit Bitterkeit und Qual / umbaute und umschloss er mich. ⁶ In Finsternis ließ er mich wohnen / wie die Toten aus uralter Zeit. _{(Psalm 143.3)} ⁷ Er hat mich ummauert, ich komme nicht weg, / er hat mich in schwere Ketten gelegt. _{(Hiob 19.8)} ⁸ Auch wenn ich schrie und flehte, / er verschloss sich vor meinem Gebet. _{(Psalm 22.3) (Psalm 69.4)} ⁹ Mit Quadersteinen versperrt er meinen Weg. / Ich komme nicht mehr weiter. ¹⁰ Wie ein Bär hat er mir aufgelauert, / wie ein Löwe im Versteck. _{(Hiob 10.16)} ¹¹ Er hat mich vom Weg heruntergezerrt, / mich zerrissen und zerfleischt. ¹² Er spannte den Bogen und stellte mich hin, / benutzte mich als Ziel für den Pfeil. ¹³ Die Geschosse seines Köchers / ließ er meine Nieren treffen. ¹⁴ Die Leute meines Volkes lachten mich aus, / ihre Spottlieder hörte ich jeden Tag. _{(Hiob 30.9)} ¹⁵ Er machte mich mit Bitternissen satt / und ließ mich bitteren Wermut trinken. ¹⁶ Er ließ meine Zähne auf Kiesel beißen / und trat mich in den Staub. ¹⁷ Du hast mich aus dem Frieden verstoßen. / Ich habe vergessen, was Glück bedeutet. ¹⁸ Ich sagte: "Meine Zukunft ist verloren, / auch meine Hoffnung auf Jahwe." ¹⁹ Denke ich an mein rastloses Elend, / ist das wie Wermut und Gift. ²⁰ Doch immer wieder muss ich es tun / und bin schwermütig geworden. ²¹ Doch das will ich mir zu Herzen nehmen, / darauf darf ich hoffen: ²² Die Güte Jahwes ist nicht zu Ende, / sein Erbarmen hört nicht auf. _{(Nehemia 9.31)} ²³ An jedem Morgen ist es neu. / Deine Treue ist groß! ²⁴ Ich sage: "Alles, was ich habe, ist Jahwe!" / Darum hoffe ich nur auf ihn. _{(Psalm 16.5) (Psalm 73.26)} ²⁵ Gut ist Jahwe zu denen, die auf ihn hoffen, / und zu dem, der seine Nähe sucht. ²⁶ Gut ist es, schweigend / auf die Hilfe Jahwes zu hoffen. _{(Römer 12.12)} ²⁷ Gut ist es für jeden, / schon in der Jugend ein Joch zu tragen. ²⁸ Er sitze einsam und still, / wenn man es ihm auferlegt. ²⁹ Er presse den Mund auf den Boden, / vielleicht gibt es noch Hoffnung. ³⁰ Er halte dem die Wange hin, der ihn schlägt, / und ertrage alle Demütigung. ³¹ Denn nicht für immer / verwirft uns der Herr. ³² Denn wenn er betrübt, / erbarmt er sich wieder / nach seiner großen Güte. _{(Jesaja 54.8)} ³³ Denn nicht aus Herzensfreude / fügt er Menschen Schmerz und Kummer zu. ³⁴ Dass man mit Füßen tritt / die Gefangenen im Land, ³⁵ dass man das Recht des Menschen / vor den Augen des Höchsten beugt, ³⁶ dass man irreführt im Prozess, / sollte der Herr das nicht sehen? ³⁷ Wer sonst spricht ein Wort, dass es geschieht? / War das nicht ein Befehl des Herrn? _{(Jesaja 45.7) (Amos 3.6)} ³⁸ Kommt nicht aus dem Mund des Höchsten / das böse und das gute Geschick? ³⁹ Was beklagt sich der, der noch am Leben ist? / Seine Sünde sollte er beklagen! ⁴⁰ Wir wollen unseren Wandel erforschen! / Und kehren wir um zu Jahwe! ⁴¹ Lasst uns Herz und Hände / zu Gott im Himmel erheben! ⁴² Wir haben gesündigt und dir getrotzt, / und du, du hast nicht vergeben. _{(Psalm 106.6) (Daniel 9.5)} ⁴³ In Zorn gehüllt hast du uns verfolgt, / ohne Mitleid uns getötet. ⁴⁴ Du hast dich mit einer Wolke umhüllt, / kein Gebet kam mehr hindurch. ⁴⁵ Du hast uns zu Abfall gemacht / und zum Ekel für die Völker. ⁴⁶ Unsere Feinde reißen / das Maul gegen uns auf. ⁴⁷ Uns wurden Grauen und Grube zuteil, / Zusammenbruch und Untergang. ⁴⁸ Meine Tränen strömen wie Bäche, / weil mein Volk zugrunde ging. _{(Jeremia 8.23)} ⁴⁹ Meine Augen zerfließen in Tränen, / kommen nicht zur Ruhe, ⁵⁰ bis Jahwe vom Himmel / herunterschaut und es sieht. ⁵¹ Was ich sehen muss, tut meiner Seele weh, / das, was den Töchtern meiner Stadt geschieht. _{(Klagelieder 2.11)} ⁵² Die grundlos meine Feinde sind, / jagten mich wie einen Vogel. ⁵³ In der Grube wollten sie mich töten / und warfen Steine auf mich. ⁵⁴ Das Wasser ging mir über den Kopf. / Ich sagte: "Jetzt bin ich verloren!" ⁵⁵ Da rief ich deinen Namen, Jahwe, / aus der Grube schrie ich zu dir. _{(Psalm 130.1)} ⁵⁶ Du hörtest meinen Ruf: "Verschließ nicht dein Ohr / meinem Seufzen, meinem Hilferuf!" ⁵⁷ Als ich rief, kamst du in meine Nähe / und sagtest: "Fürchte dich nicht!" ⁵⁸ Du hast meinen Prozess geführt, Herr, / du hast mein Leben erlöst. ⁵⁹ Du sahst meine Entrechtung, Jahwe. / Verhilf mir doch zu meinem Recht! ⁶⁰ Du hast ihre Rachgier gesehen, / alle ihre Pläne gegen mich. ⁶¹ Du hast ihr Schmähen gehört, Jahwe, / alle ihre Pläne gegen mich, ⁶² ihr Gerede gegen mich / und Tag für Tag all ihren Spott. ⁶³ Schau doch ihr Tun und Lassen an! / Ich bin ein Spottlied für sie. _{(Klagelieder 3.14)} ⁶⁴ Vergelte ihnen Jahwe, / was sie mir angetan haben! _{(Psalm 137.8) (Klagelieder 1.21)} ⁶⁵ Verblende sie, verwirre ihren Sinn! / Dein Fluch soll über sie kommen! ⁶⁶ Verfolge sie in deinem Zorn und rotte sie aus / unter dem Himmel Jahwes.

zurückEinzelansichtvor

1. Samuel - Kapitel 9

¹ וַיְהִי־אִישׁ מִבִּן־יָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן־אֲבִיאֵל בֶּן־צְרוֹר בֶּן־בְּכוֹרַת בֶּן־אֲפִיחַ בֶּן־אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל ׃ ² וְלוֹ־הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל־הָעָם ׃ ³ וַתֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת לְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר קִישׁ אֶל־שָׁאוּל בְּנוֹ קַח־נָא אִתְּךָ אֶת־אַחַד מֵהַנְּעָרִים וְקוּם לֵךְ בַּקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹת ׃ ⁴ וַיַּעֲבֹר בְּהַר־אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ־שָׁלִשָׁה וְלֹא מָצָאוּ וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ־שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ־יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ ׃ ⁵ הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרוֹ אֲשֶׁר־עִמּוֹ לְכָה וְנָשׁוּבָה פֶּן־יֶחְדַּל אָבִי מִן־הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ ׃ _{(1 Samuel 10.2)} ⁶ וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּה־נָא אִישׁ־אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת וְהָאִישׁ נִכְבָּד כֹּל אֲשֶׁר־יְדַבֵּר בּוֹא יָבוֹא עַתָּה נֵלֲכָה שָּׁם אוּלַי יַגִּיד לָנוּ אֶת־דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר־הָלַכְנוּ עָלֶיהָ ׃ ⁷ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה־נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין־לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ ׃ ⁸ וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת־דַּרְכֵּנוּ ׃ ⁹ לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה־אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד־הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה ׃ _{(4 Mose 24.3) (2 Könige 17.13) (1 Chronik 9.22)} ¹⁰ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ לְכָה נֵלֵכָה וַיֵּלְכוּ אֶל־הָעִיר אֲשֶׁר־שָׁם אִישׁ הָאֱלֹהִים ׃ ¹¹ הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה ׃ ¹² וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַהֵר עַתָּה כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה ׃ ¹³ כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא־יֹאכַל הָעָם עַד־בֹּאוֹ כִּי־הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי־כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי־אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ ׃ ¹⁴ וַיַּעֲלוּ הָעִיר הֵמָּה בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה ׃ ס ¹⁵ וַיהוָה גָּלָה אֶת־אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא־שָׁאוּל לֵאמֹר ׃ ¹⁶ כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת־עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת־עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי ׃ ¹⁷ וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת־שָׁאוּל וַיהוָה עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי ׃ ¹⁸ וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת־שְׁמוּאֵל בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא לִי אֵי־זֶה בֵּית הָרֹאֶה ׃ ¹⁹ וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה עֲלֵה לְפָנַי הַבָּמָה וַאֲכַלְתֶּם עִמִּי הַיּוֹם וְשִׁלַּחְתִּיךָ בַבֹּקֶר וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ ׃ ²⁰ וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת לְךָ הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים אַל־תָּשֶׂם אֶת־לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ וּלְמִי כָּל־חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל הֲלוֹא לְךָ וּלְכֹל בֵּית אָבִיךָ ׃ ס ²¹ וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן־יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל־מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה ׃ ס _{(1 Samuel 15.17)} ²² וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־נַעֲרוֹ וַיְבִיאֵם לִשְׁכָּתָה וַיִּתֵּן לָהֶם מָקוֹם בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים וְהֵמָּה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ ׃ ²³ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל לַטַּבָּח תְּנָה אֶת־הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ ׃ ²⁴ וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים־לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר־לְךָ לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם־שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא ׃ ²⁵ וַיֵּרְדוּ מֵהַבָּמָה הָעִיר וַיְדַבֵּר עִם־שָׁאוּל עַל־הַגָּג ׃ ²⁶ וַיַּשְׁכִּמוּ וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל הַגָּג לֵאמֹר קוּמָה וַאֲשַׁלְּחֶךָּ וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הוּא וּשְׁמוּאֵל הַחוּצָה ׃ ²⁷ הֵמָּה יוֹרְדִים בִּקְצֵה הָעִיר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל־שָׁאוּל אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ וַיַּעֲבֹר וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת־דְּבַר אֱלֹהִים ׃