zurückEinzelansichtvor

Hesekiel - Kapitel 42

¹ וַיּוֹצִאֵנִי אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הַדֶּרֶךְ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וַיְבִאֵנִי אֶל־הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר נֶגֶד הַגִּזְרָה וַאֲשֶׁר־נֶגֶד הַבִּנְיָן אֶל־הַצָּפוֹן ׃ ² אֶל־פְּנֵי־אֹרֶךְ אַמּוֹת הַמֵּאָה פֶּתַח הַצָּפוֹן וְהָרֹחַב חֲמִשִּׁים אַמּוֹת ׃ _{(Hesekiel 41.13)} ³ נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְנֶגֶד רִצְפָה אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אַתִּיק אֶל־פְּנֵי־אַתִּיק בַּשְּׁלִשִׁים ׃ _{(Hesekiel 40.17) (Hesekiel 41.10)} ⁴ וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב אֶל־הַפְּנִימִית דֶּרֶךְ אַמָּה אֶחָת וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוֹן ׃ ⁵ וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי־יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכֹנוֹת בִּנְיָן ׃ ⁶ כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת עַל־כֵּן נֶאֱצַל מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכֹנוֹת מֵהָאָרֶץ ׃ ⁷ וְגָדֵר אֲשֶׁר־לַחוּץ לְעֻמַּת הַלְּשָׁכוֹת דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִצוֹנָה אֶל־פְּנֵי הַלְּשָׁכוֹת אָרְכּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה ׃ ⁸ כִּי־אֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִצוֹנָה חֲמִשִּׁים אַמָּה וְהִנֵּה עַל־פְּנֵי הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה ׃ ⁹ וּמִתַּחַתה ַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה הַמֵּבִוא מֵהַקָּדִים בְּבֹאוֹ לָהֵנָּה מֵהֶחָצֵר הַחִצֹנָה ׃ ¹⁰ בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר דֶּרֶךְ הַקָּדִים אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל־פְּנֵי הַבִּנְיָן לְשָׁכוֹת ׃ ¹¹ וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן וְכֹל מוֹצָאֵיהֶן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן וּכְפִתְחֵיהֶן ׃ ¹² וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ דֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה דֶּרֶךְ הַקָּדִים בְּבוֹאָן ׃ ¹³ וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ־שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר־קְרוֹבִים לַיהוָה קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ ׃ ¹⁴ בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא־יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶן כִּי־קֹדֶשׁ הֵנָּה יִלְבְּשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְקָרְבוּ אֶל־אֲשֶׁר לָעָם ׃ ¹⁵ וְכִלָּה אֶת־מִדּוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי וְהוֹצִיאַנִי דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים וּמְדָדוֹ סָבִיב סָבִיב ׃ ¹⁶ מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ־אֵמוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב ׃ ¹⁷ מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן חֲמֵשׁ־מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב ׃ ¹⁸ אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד חֲמֵשׁ־מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה ׃ ¹⁹ סָבַב אֶל־רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ־מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה ׃ ²⁰ לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל ׃

zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 5

¹ Jahwe, denk daran, was uns geschah! / Schau her und sieh unsere Schmach! ² Unser Erbbesitz fiel Fremden zu, / Ausländer wohnen in unseren Häusern. ³ Wir wurden Waisen, ohne Vater; / und unsere Mütter sind Witwen. ⁴ Unser Trinkwasser kostet Geld, / und unser Holz müssen wir bezahlen. ⁵ Wir haben die Verfolger im Nacken, / wir sind erschöpft, man lässt uns keine Ruhe. ⁶ Ägypten reichten wir die Hand, / Assyrien, um uns satt zu essen. ⁷ Unsere Väter haben gesündigt und sind nicht mehr; / wir aber tragen ihre Schuld. _{(2. Mose 20.5) (Jeremia 31.29) (Hesekiel 18.2)} ⁸ Sklaven herrschen über uns, / und niemand befreit uns aus ihrer Gewalt. ⁹ Unter Lebensgefahr holen wir uns Brot, / bedroht vom Schwert in der Wüste. ¹⁰ Unsere Haut erglüht wie vom Ofen / von den Fieberqualen des Hungers. ¹¹ Frauen haben sie in Zion vergewaltigt, / und Mädchen in den Städten Judas. ¹² Obere haben sie aufgehängt / und Älteste entehrt. ¹³ Junge Männer müssen die Handmühle drehen, / Knaben brechen unter der Holzlast zusammen. ¹⁴ Die Ältesten beraten nicht mehr im Tor, / die Jungen lassen das Saitenspiel. ¹⁵ Die Fröhlichkeit unseres Herzens ging dahin, / unser Reigentanz hat sich in Trauer verwandelt. ¹⁶ Unsere Krone haben wir verloren. / Weh uns wegen unserer Sünde! _{(Jeremia 13.18)} ¹⁷ Darum ist unser Herz krank, / darum sind unsere Augen trüb: ¹⁸ weil Zions Berg verödet ist, / nur Füchse streifen noch herum. ¹⁹ Du, Jahwe, bleibst in Ewigkeit, / dein Thron hat für immer Bestand! ²⁰ Warum willst du uns für immer vergessen, / uns verlassen lebenslang? _{(Psalm 13.2)} ²¹ Führ uns zu dir zurück, Jahwe, so kehren wir um! / Gib uns neues Leben wie früher! ²² Oder hast du uns ganz verworfen, / bist allzu zornig über uns?