zurückEinzelansichtvor

Hesekiel - Kapitel 22

¹ וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר ׃ ² וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת־עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶיהָ ׃ _{(Hesekiel 24.6)} ³ וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ לָבוֹא עִתָּהּ וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ לְטָמְאָה ׃ ⁴ בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר־שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית טָמֵאת וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד־שְׁנוֹתָיִךְ עַל־כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגּוֹיִם וְקַלָּסָה לְכָל־הָאֲרָצוֹת ׃ ⁵ הַקְּרֹבוֹת וְהָרְחֹקוֹת מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ־בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה ׃ ⁶ הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעוֹ הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם ׃ ⁷ אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ יָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹנוּ בָךְ ׃ _{(2 Mose 22.20-21)} ⁸ קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ ׃ ⁹ אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם וְאֶל־הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתוֹכֵךְ ׃ ¹⁰ עֶרְוַת־אָב גִּלָּה־בָךְ טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ־בָךְ ׃ _{(3 Mose 18.7) (3 Mose 18.19)} ¹¹ וְאִישׁ אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אֶת־כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה וְאִישׁ אֶת־אֲחֹתוֹ בַת־אָבִיו עִנָּה־בָךְ ׃ _{(3 Mose 18.9) (3 Mose 18.15) (3 Mose 18.20)} ¹² שֹׁחַד לָקְחוּ־בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה ׃ _{(2 Mose 22.24)} ¹³ וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל־בִּצְעֵךְ אֲשֶׁר עָשִׂית וְעַל־דָּמֵךְ אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹכֵךְ ׃ ¹⁴ הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם־תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי ׃ ¹⁵ וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ ׃ ¹⁶ וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה ׃ פ ¹⁷ וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר ׃ ¹⁸ בֶּן־אָדָם הָיוּ־לִי בֵית־יִשְׂרָאֵל לְסוּג כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ ׃ ס _{(Jesaja 1.22) (Jeremia 6.28)} ¹⁹ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֱיוֹת כֻּלְּכֶם לְסִגִים לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל־תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם ׃ ²⁰ קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל־תּוֹךְ כּוּר לָפַחַת־עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם ׃ ²¹ וְכִנַּסְתִּי אֶתְכֶם וְנָפַחְתִּי עֲלֵיכֶם בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ ׃ ²² כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתוֹכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה שָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עֲלֵיכֶם ׃ פ ²³ וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר ׃ ²⁴ בֶּן־אָדָם אֱמָר־לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם ׃ ²⁵ קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ ׃ _{(Psalm 14.4) (Hesekiel 34.3) (Hesekiel 34.8)} ²⁶ כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין־הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם ׃ _{(Hesekiel 44.23) (Zephanja 3.4)} ²⁷ שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ־דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע ׃ ²⁸ וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וַיהוָה לֹא דִבֵּר ׃ _{(Hesekiel 13.6)} ²⁹ עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנוּ וְאֶת־הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט ׃ _{(Hesekiel 22.7)} ³⁰ וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר־גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי ׃ _{(Hesekiel 13.5)} ³¹ וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה ׃ פ _{(Hesekiel 21.36)}

zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 5

¹ Jahwe, denk daran, was uns geschah! / Schau her und sieh unsere Schmach! ² Unser Erbbesitz fiel Fremden zu, / Ausländer wohnen in unseren Häusern. ³ Wir wurden Waisen, ohne Vater; / und unsere Mütter sind Witwen. ⁴ Unser Trinkwasser kostet Geld, / und unser Holz müssen wir bezahlen. ⁵ Wir haben die Verfolger im Nacken, / wir sind erschöpft, man lässt uns keine Ruhe. ⁶ Ägypten reichten wir die Hand, / Assyrien, um uns satt zu essen. ⁷ Unsere Väter haben gesündigt und sind nicht mehr; / wir aber tragen ihre Schuld. _{(2. Mose 20.5) (Jeremia 31.29) (Hesekiel 18.2)} ⁸ Sklaven herrschen über uns, / und niemand befreit uns aus ihrer Gewalt. ⁹ Unter Lebensgefahr holen wir uns Brot, / bedroht vom Schwert in der Wüste. ¹⁰ Unsere Haut erglüht wie vom Ofen / von den Fieberqualen des Hungers. ¹¹ Frauen haben sie in Zion vergewaltigt, / und Mädchen in den Städten Judas. ¹² Obere haben sie aufgehängt / und Älteste entehrt. ¹³ Junge Männer müssen die Handmühle drehen, / Knaben brechen unter der Holzlast zusammen. ¹⁴ Die Ältesten beraten nicht mehr im Tor, / die Jungen lassen das Saitenspiel. ¹⁵ Die Fröhlichkeit unseres Herzens ging dahin, / unser Reigentanz hat sich in Trauer verwandelt. ¹⁶ Unsere Krone haben wir verloren. / Weh uns wegen unserer Sünde! _{(Jeremia 13.18)} ¹⁷ Darum ist unser Herz krank, / darum sind unsere Augen trüb: ¹⁸ weil Zions Berg verödet ist, / nur Füchse streifen noch herum. ¹⁹ Du, Jahwe, bleibst in Ewigkeit, / dein Thron hat für immer Bestand! ²⁰ Warum willst du uns für immer vergessen, / uns verlassen lebenslang? _{(Psalm 13.2)} ²¹ Führ uns zu dir zurück, Jahwe, so kehren wir um! / Gib uns neues Leben wie früher! ²² Oder hast du uns ganz verworfen, / bist allzu zornig über uns?